הנקבא הפלסטינית והנקבע היהודית

פרופ' עדה אהרוני

כתגובה לדבריו החכמים ונכונים של פרופ' דניאל  בר טל, בתוכנית " שבת עולמית", ברצוני להוסיף: 

 חבל מאוד שתאריך זכר הנקבא היהודית – גירוש כמיליון יהודים מארצות ערב, במחצית המאה ה20, לא נקבע באותו היום  כנקבא הפלסטינית, כפי שבקשנו, אלא בתאריך הלא מתאים – 30 בנובמבר! לו זה היה באותו היום, היו נוכחים כולם, משני הצדדים,  שהקורבנות בסכסוך הישראלי- פלסטיני, היו  בשני הצדדים ולא רק בצדאחד! יהודי  ארצות ערב שגורשו או ברחו ,אחרי הקמת מדינת ישראל, היו יותר והיה להם רכוש רב יותר מאשר לפלסטינים שברחו או גורשו מישראל ב 1948. 

 קיום שתי הנקבות באותו יום, היה פועל כגורם מפייס מבחינה פסיכולוגית, שיכול היה להוביל  לפיוס ואפילו להסכם מדיני. זה לא מאוחר.  אני פונה לאחראים לכך בממשלה: אנא  תעבירו את תאריך היום הלאומי "זכר גירוש  היהודים מארצות ערב" ( לפי  החוק בכנסת ב -2014), לאותו היום שמתקיימת הנקבא הפלסטינית. בכך, תהיה לנו תקווה לפיוס ולשלום.

 אני מזמינה אותכם לצפות בסרט שלי: " רימון הסולחה והכבוד", על עקירת יהודי מצרים, כדוגמה למה שקרה לכל הקהילות היהודיות בארצות ערב. הסרט נמצא ב יו טיוב, והוא מתורגם גם לערבית ולאנגלית . משפחתי ואנוכי, שחיינו בקהיר, נמנינו ביציאת מצרים. השנייה. פלסטינים רבים, כולל מעזה, הודו לי על פרסום הסרט, ואמרו שהסרט החזיר להם את הכבוד. כפי שאנו יודעים, באיסלם, הכבוד יקר וחשוב יותר מן החיים.

 כמו כן, פרסמתי ספרים רבים בנושא זה, גם באמזון.

פרופ עדה אהרוני

פתרון סכסוכים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s